הרגשות שאנו חשים יכולים להיות שליליים או חיוביים, נעימים או מטרידים. גם אם אנחנו מודעים להם או לא, אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מונעים על ידם ובניגוד לשכל.

האם אריות חשי פחד? מה קורה ללטאה כשהיא חשה אותנו בסביבה ובורחת? האם הנחש שמרגיש אותנו מתקרבים בורח כי הוא פוחד?

פחד הוא רגש שמקורו קדום מאוד ונועד לשמר את החיים של היצור החי. יצורים נחותים יחסית מתנהלים ושורדים הודות לתחושת פחד. התחושה הזו לכשעצמה היא מספיקה על מנת לשרוד, גם אם אין יכולת חשיבתית מתקדמת כפי שיש לאדם.

חרדה היא התחושה של הצורך לשרוד בגלל שיש סכנה אבל..ללא הסכנה. התחושה שיש סכנה ואין לנו אפשרות להגדיר אותה גורמת לנו לא שקט ולתחושה של חוסר שליטה ולפחד גובר מכיוון שלכאורה אין לנו סיבה לחוש ב"פחד". אם אם ככה מה קורה לנו?

אף אחד אינו יכול לסבול את התחושה שהוא מאבד שליטה ובוודאי שלא על היכולת שלו להרגיש טוב, לשלוט במחשבות וברגשות וביחוד על היכולת שלו לתפקד באופן סביר במצבים שונים. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חווים על בסיס יומי ומתמשך תחושה של דריכות, דאגנות, מתח גבוה שפוגם ביכולת שלהם להתמודד עם המציאות ה"רגילה" ולא זו שהם לכאורה יוצרים לעצמם.

התקפי חרדה , למשל, מאוד נפוצים. כ 10% מהאוכלוסיה יסבלו מכך. כשחושבים על כך, נראה שאחד מכל עשרה אנשים ירגיש פעם שהוא מאבד שליטה, שמשהו רע עומד לקרות לו שהוא אולי מקבל התקף לב. שהוא חלש באופן לא ברור ומעורר פחד. התופעה הזו לכשעצמה מדאיגה ואנשים רבים , לפחות בפעם הראשונה, פונים לרופא לצורך הקלה על התסמינים הללו. הרופא יידע לזהות שמדובר בהתקף חרדה וידע להסביר למטופל שיאן לו מה לדאוג והמדובר במצב זמני שנובע ממתח. אבל מה קורה כאשר למרות הכל ואולי למרות שהוא נתן תרופה ההתקפים הללו חוזרים? האם יתכן ומדובר במשהו שמעבר ל"רק התקף חרדה"?

בשלבים אלו יצר ההישרדות שלנו מתחיל לפעול. נוצר פער בין ההיגיון הפנימי שלנו לבין התחושה הגופנית והחוסר יכולת לשלוט בעצמנו שמביאה את הסובל מהחרדה לפעול באופן לא הגיוני. הוא יימנע ממצבים שבהם חווה התקפי חרדה , או יסגל לעצמו הרגלים על מנת להפחית את החרדה הזו, את התחושה הזו.

 חרדה אינה באה לידי ביטוי רק בהתקפי חרדה. התופעה הזו יכולה להתבטא גם בדאגנות מוגזמת עד כדי כך שקשה לישון, קשה להתרכז, קשה לעבוד. הסיבות לדאגות יכולות להיות רבות והגיוניות- אובדן מקום עבודה, בעיות כלכליות, מחלת בן או בת זוג , החלטות שעלינו לעשות. אלו יכולים להיות כולם חלק מהתכנים שאנשים הסובלים מחרדה יעסקו בהם אבל האיכות של החשיבה הזו מיוחדת בגלל שהדאגנות מוגזמת, משפיעה על תחומי תיפקוד אחרים ופוגמת ביכולת של האדם לשלוט ביכולותיו השונים לאורך זמן. לדוגמא, לדואג בגלל ניתוח מתקרב זה טבעי מאוד אבל כאשר הדאגנות הזו מתחילה לפני הניתוח, נמשכת במהלך התקופה שלאחר מכן עד כדי כך שקשה לישון, קשה להתרכז והמחשבות כל הזמן מעסיקות אותנו עם תופעות של מתח שרירים , זה כבר מוגזם.

הטיפול בהפרעות חרדה למיניהן מתבסס על מספר עקרונות כלליים.

טיפול פסיכיאטרי- הטיפול התרופתי מוכח כיעיל, בטוח וזמין וזול. בעבר הייתה סטיגמה בשל הטיפול התרופתי אולם היום אנשים יודעים שפסיכיאטריה אינה שונה מתחומים אחרים ברפואה והמטרה היא לשפר את איכות החיים ולחזור לתיפקוד נורמטיבי. הפסיכיאטר אינו דמות שלילית אלא איש מקצוע שבסיס הידע המדעי והמחקרי נותנים לו את הכוח והיכולת לעזור לך.

טיפול פסיכולוגי- הפסיכולוגיה התקדמה רבות מאז התקופה שמספיק היה "לדבר על זה". הטיפול הפסיכולוגי היום מתבסס על טכניקות טיפול ופרוטוקולים של טיפול מוכחים מבחינה מחקרית כיעילים. הין השיטות השונות ניתן למנות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, היפנוזה, טיפול בחשיפה מושכת או מניעת תגובה. כל השיטות הללו יעילות ומוכחות אבל יותר חושב מכולן הוא הקשר הטיפולי שנוצר בין המטפל למטופל. בתווך הזה שנוצר בין המטפל לפסיכותרפיסט מצוי המרחב הטיפולי שמהווה כלי עזר לטובת השינוי החיובי.

לימוד- חלק אינטגראלי מכל שיטת טיפול היא לימוד המטופל את התסמינים שהוא סובל מהם, הקשר שבין התסמינים לתחושות , התנהגות ולרגשות שהוא חווה. כמו כן המטפל ידאג להתאים את השפה של ההסבר ליכולותיו ולהעדפתו של המטופל כך שההישגים יהיו מקסימליים, בכל מקרה. בתהליך זה לא רק יזהה המטופל את הבעיה שלו וידע להתמודד איתה אלא יידע לשלוט בתסמינים ולמנוע את הישנות התסמינים בעתיד.

לכל אחד יכולות להיות תקופות של חרדה במהלך החיים בין אם זה בעקבות אירועים שהתרחשו או בשל סתם תחושה של תקופה לחוצה. הטיפול היום יעיל מאוד ולא חייבים לקבל את החרדה כרוע הכרחי. פנה היום לטיפול על מנת לשפר את איכות החיים שלך .