אף אחד לא אוהב שבודקים לו את רמת הידע, הביצוע בזמן מוקצב ובעיקר מההשלכות של אותה בחינה. שיטת בדיקת השליטה ע"י מבחנים אינה בלעדית למערכת החינוך. ישנן מסגרות רבות נוספות העושות שימוש בכלי זה כדי לבחון את מיקומם היחסי של המועמדים: בתי ספר, צבא, אוניברסיטה, מקומות עבודה ועוד. בני אדם באופן בסיסי לא מרגישים בנוח להיות נבחנים. מתח וחרדה לפני בחינה הם טבעיים וכולם חשים בהם. מתח ברמה מסויימת אפילו חיוני לשם הנעה והישגיות - עם יד על הלב, כמה היו לומדים את החומר אלמלא הבחינות? כמה שזה ישמע מפתיע, חרדה מסויימת לפני מבחן משפרת הישגים.אנשים החשים בחרדה מסויימת לפני מבחן משיגים תוצאות טובות יותר, לעומת אלו, שלא חשים בה.
אנשים מסויימים, לעומת האחרים, סובלים מחרדת בחינות מוגזמת. בבסיס של חרדת בחינות נמצא הפחד או החרדה שלנו מכך שאנו עומדים למבחן. בחרדת בחינות, ישנה חרדה בזמן הבחינה עצמה ובעיקר, חרדת בחינות מאופיינת בחרדה העולה לפני בחינות ושמגיעה לשיאה בזמן הבחינה עצמה בתמונה הקלאסית שמוכרת בשמה - חרדת בחינות. חרדת בחינות מוגדרת כאשר כתוצאה מאותה חרדה התיפקוד נפגע.
אנשים מסויימים, לעומת האחרים, סובלים מחרדת בחינות מוגזמת. בבסיס של חרדת בחינות נמצא הפחד או החרדה שלנו מכך שאנו עומדים למבחן. בחרדת בחינות, ישנה חרדה בזמן הבחינה עצמה ובעיקר, חרדת בחינות מאופיינת בחרדה העולה לפני בחינות ושמגיעה לשיאה בזמן הבחינה עצמה בתמונה הקלאסית שמוכרת בשמה - חרדת בחינות. חרדת בחינות מוגדרת כאשר כתוצאה מאותה חרדה התיפקוד נפגע.
חרדת בחינות - המרכיבים:
חרדת בחינות אינה מוגדרת רישמית בספר האבחנות הפסיכיאטריות ה- DSM אולם חרדת בחינות נחשבת לחרדה מסויימת, ספציפית, פובייה (כמו פובייה מכלבים, תיקנים, זריקות ועוד). כמו בכל חרדה, גם עבור חרדת בחינות מתקיימת ההגדרה הכללית של הפרעת חרדה. בבואנו לדון בחרדת בחינות עלינו להבין שיש לה 3 מרכיבים:
מרכיב ריגשי ונפשי - תחושת חוסר אונים, חשיבה דטרמינסטית "אני חייב להצליח", חשיבה חוזרת על תחושות גופניות ומשמעותן "אני בטוח אכשל", "לא יצא ממני כלום" ועוד. כתוצאה מהמרכיב הריגשי והנפשי, קשה להתרכז, דבר במעצים את תחושת החרדה.
מרכיב גופני - חרדת בחינות מלווה מלבד במרכיב הריגשי של חרדת בחינות, גם בתחושות גופניות: דופק מואץ, התנשמות, רעד, תחושת עילפון, כאבי בטן, צורך ללכת לשירותים, ראייה מטושטשת ועוד.
מרכיב התנהגותי - בחרדת בחינות, הסיטואציה נתפשת ונלמדת כמאיימת מאוד מבחינת התחושות והתפישה של הסביבה (נורא מביך לחוש כך ולצאת מהבחינה). כתוצאה ממעגל הקסמים שמתקיים בחרדת בחינות. המרכיב המשמעותי ביותר של חרדת בחינות הוא ההמנעות. אדם הסובל מחרדת בחינות נוטה להמנע ממבחנים. אדם הסובל מחרדת בחינות נמנע לא רק ממבחנים אלא גם בכל הקשור אליהם: תלמיד הסובל מחרדת בחינות ימנע מלהתכונן למבחן המתקרב. תלמיד אחר הסובל מחרדת בחינות, יצא מהבחינה עקב תחושת עירפול חושים "בלאק אאוט" שיחוש.
חרדת בחינות - מעגל קסמים
חרדת בחינות, כמו שאר הפרעות הפובייה מאופיינת בקיום מעגל קסמים קוגניטיבי (וריגשי) - התנהגותי - גופני. חרדת בחינות תופסת תאוצה והדלק המניע אותה הוא המבחנים וההמנעות מהם. תלמיד הסובל מחרדת בחינות וניגש למבחן חש בתופעות הגופניות, האמירות בסגנון "אני שוב פעם אכשל" מוכיחות את עצמן והציונים נמוכים ובכך הוא מוכיח לעצמו שהוא יכשל בכל בחינה שהוא יעשה. ההמנעות מבחנות רק מגבירה את החרדה טרם המבחנים כי היא מבוססת על כישלונות העבר והרצון להמנעות מכישלון.
חרדת בחינות - מי יסבול ממנה?
אין אפשרות לצפות מראש מי יפתח חרדת בחינות. ניתן להצביע על קוי האופי של אלו הסובלים מחרדה מוגזמת במבחנים. אנשים אלו, בעלי נטייה לחרדות אחרות, לא קשורות לחרדת בחינות, תלמידים הסובלים מחרדת בחינות מאופיינים בתחושת הישגיות בסיסית גבוהה (שבמהלך השנים, כתוצאה מהחרדה, נמנעים מלהתעמת עם חוסר ההישגיות שלהם). תלמידים הסובלים מחרדת בחינות נוטים לביקורתיות יתר כלפי עצמם, פרפקציוניזם וחוסר גמישות מחשבתית בהקשר למבחנים ולמשמעותם.
חרדת בחינות - מתי ואיך לטפל?
טיפול יעיל עבור חרדת בחינות מתחיל באיבחון. ראשית, כדאי לפנות לאיבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר על מנת להעריך את עומק הבעיה, היקפה וחומרתה. לאחר תהליך איבחון, יחליט הפסיכיאטר על כלי הטיפול. טיפול בחרדת בחינות יכול להיות טיפול פסיכולוגי - הגישה המקובלת היום היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי תוך כדי חשיפות בשטח או תוך כדי היפנוזה.
טיפול פסיכיאטרי - בתהליך האיבחון, פסיכיאטר יכול להמליץ על טיפול תרופתי שמפחית את החרדה בזמן מבחן, משפר את המצב רוח ומונע את חרדת הציפייה שלפני המבחן. פסיכיאטר, כמובן, יכול לטפל גם בשיטות נוספות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ו/או היפנוזה.