פסיכיאטריה כללית - עקרונות האיבחון
אנשים הפונים אל פסיכיאטר הרבה פעמים צריכים קודם לכל דבר אחר להתגבר על תחושת ה"בושה" ועל התחושה של "אני לא צריך את זה". לאחר מכן עולות שאלות רבות בדבר התהליך עצמו. כולם יודעים כיטצד נערך אבחון אצל רופא המשפחה. אם יש לנו שיעול אנחנו יודעים שהוא יבקש מאתנו לנשום עמוד, יקשיב לראות ולאחר מכן יבקש לפתוח את הפה ויסתכל בגרון.
האבחון הפסיכיאטרי, לעומת זאת, נותר עמום בגלל שאנשים אינם מנוסים בו ואינם מכירים אותו די הצורך.
ננסה להסביר את התהליך על ידי הקבלה לתחומים המוכרים לכולם. הפסיכיאטר משתמש בכלים הרפואים הרגילים שכל סדטודנט לרפואה לומד. בתחילה - הסתכלות, לאחר מכן הפסיכיאטר יקשיב למטופל וישאל אותו שאלות לגבי העבר שלו, ההיסטוריה המשפחתית, מה מפריע לו ומתי זה החל וכמה זמן זה נמצשך. לאחלר מכן הרופא המומחה יבקש ממנו לתאר את המהלך של הבעיה שלו והאם יש בעיות נוספות שהוא סבור שיש לקחת אותן בחשבון.
אבחון פסיכיאטרי אינו אבחון שנדרש לו בדיקות מסוימות . אולם הבדיקות לעתים נדרשות על מנת לשלו מהחלות או מצבים אחרים שיכולים לדמות מצבים נפשיים. כמו למשל, הפסיכיאטר יפנה אותך לבדיקת CT ראש במידה ותבוא אליו עם תחושה של בילבול או שיחשוב שיש לשלולת בעיה בראש.
אז איך נערך תהליך האבחון?
פסיכיאטריה אינה עוסקת ב"מחלות". מכיוון שהתיאור של הבעיות הפסיכיאטריות הן תסמינים כלליים ולא ספציפיים למצב מסויים וכי לא נמצא הגורם למצבים אלו, אנו מתארים את הקשיים או החוליים הנפשיים בשם "הפרעות".
השיטה האמריקאית של איבחון בפסיכיאטריה (אבחון פסיכיאטרי) DSM IV לוקחת בחשבון שיש חמישה גורמים או תחומים המשפיעים על רווחתו הנפשית של האדם. חמשת התחומים האלו נקראים "צירים". אבחנה פסיכיאטרית ורישומה לוקחת את התחומים הללו בחשבון והיא משמעותית לשם הערכה כוללנית של המתרפא והמיקוד שיש לעשות בתהליך הטיפולי והשיקומי.
אבחון פסיכיאטרי בשיטת חמשת הצירים:
- הפרעות ראשיות בפסיכיאטריה - הפרעות הנרכשות עם הזמן (דיכאון, חרדה ,הפרעת קשב וריכוז, פסיכוזה וכדומה).
- הפרעות אישיות, פיגור שכלי ומנגנוני הגנה פסיכולוגיים (תכונות מולדות).
- בעיות גופניות כלליות וכאלו שמשפיעות על הרווחה הנפשית.
- בעיות סוציאליות.
- רמת תיפקוד בשנה אחרונה.
אבחנה פסיכיאטרית, בשונה מתחומים אחרים ברפואה, אינה עושה שימוש, בדר"כ , בבדיקות מעבדה או בדיקות עזר אחרות לשם קביעת אבחנה. מבחני מעבדה ובדיקות עזר, נועדו ברוב המוחלט של המקרים לשלול אבחנה אחרת, גופנית, שיכולה להסביר את התסמינים הנפשיים.
אבחון פסיכיאטרי מקצועי מתחיל בראיון עם הפסיכיאטר. הפסיכיאטר אמור להעריך לא רק את מצבו הנפשי של המתרפא, או המטופל אלא גם לאבחן מה הבעיות האחרות היכולות להשפיע על הרווחה הנפשית של המטופל. בין הבעיות שעל הפסיכיאטר לתת עליהן את הדעת, אלו בעיות גופניות שיכולות להתבטא בתסמינים היכולים לדמות מצבים נפשיים שונים. לדוגמא, אנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, ירגישו עייפות, מצב רוח ירוד וחוסר אנרגיה וריכוז. לכאורה, התסמינים הללו דומים לדיכאון. פסיכיאטר מנוסה שיערוך בדיקה מקיפה ידע לאבחן שמדובר בתת פעילות של בלוטת התריס. ברור שהטיפול עבור דיכאון שונה מאשר עבור תת פעילות של בלוטת התריס.
אבחון פסיכיאטרי אקצועי אינו בא רק להבחין בין בעיה גופנית לבעיה נפשית אלא נועד גם לאבחן מדוע הטיפול הפסיכיאטרי אינו יעיל כפי שהיה אמור להיות. הדוגמא שהוצגה לעיל יכולה להיות רלוונטית גם למקרים אחרים שבהם קיים דיכאון והוא מטופל בתרופות נוגדות דיכאון שונות, נניח פרוזק או סרוקסט. למרות טיפול יעיל, במינון ובמשך טיפול מספקים המטופל עדיין מרגיש מדוכא. פסיכיאטר מנוסה יעריך את המצב הנפשי-פסיכיאטרי והגופני של המטופל במספר נקודות זמן ויעריך למשל את התיפקוד של בלוטת התריס ולעתים ימליץ על טיפול בהורמון של בלוטת התריס גם במקרים גבוליים של תיפקוד בלוטת התריס. אבחון פסיכיאטרי מקיף ידע להבחין בין דיכאון שאינו מגיב מסיבות נפשיות ולבין דיכאון שאינו מגיב מסיבה גופנית - כגון תת פעילות גבולית של בלוטת התריס.
איבחון פסיכיאטרי יסודי ומקיף ע"י פסיכיאטר מומחה, חיוניים לשם קביעת הטיפול המיטבי. רק בעזרת איבחון מובנה ויסודי ניתן להגיע למסקנות תקפות מהבחינה רפואית.אבחון פסיכיאטרי מקצועי ומובנה בשיטות אבחון הם הערובה לטיפול נפשי , פסיכולוגי ופסיכיאטרי מיטביים.
במידה ואתם או מישהו היקר לכם סובל מבעיה נפשית ואתם מעוניינים באבחון פסיכיאטרי-נפשי מקצועיים, אל תהסוסו. ד"ר חיים שם דוד נמצא כאן למענכם.
|